מילים טובות שכתבו לקוחות
אזרחים ותיקים, מתנדבים, מח' שירותים חברתיים ברשויות
"יפעת יקרה, עם סיום מסע של 'מועצת חכמי השבט', ברצוננו להודות, להלל, לשבח!
הצלחת לקחת אותנו צעד אחד צעד להכיר את משמעות הסיפור בכלל, ופרשיות מסיפור החיים בפרט; להאמין, לעשות את הצעד הראשון גם כשלא ראינו את התמונה כולה.. הדגשת את מעלות תפקיד הסב והסבתא בקהילה ובמשפחה כמשאירי חותם.
חשפת אותנו לחשיבות המסגרת, לדמויות, לפתיחה מסקרנת, לנושא, זוויות ראייה, אותנטיות, הבעת רגשות, הומור ודמיון מודרך. במפגשים גילינו מלבד ישן וחדש את החוויות האנושיות המשותפות והשונות, הדרמות הגדולות וההפתעות הקטנות. השיח היה פתוח, מצחיק, נוגע, מרנין ומפרגן.
הובלת אותנו לנסות ולהביע את עצמנו תוך דיאלוג מצמיח ברבדים שונים, הגעת לכל אחד לחוד ולכולם יחד בנעימות וחשיבה- הנך "משקיענית אולטימטיבית!"
היי ברוכה,
רוני, רחל, שלמה ח', שלמה ז', מלכה, חנה, שרה, חמדה, שוש, ענת, דניאלה ונילי- מועצת 'חכמי השבט', מ.א. ברנר, 2019
ליפעתי שלום,
איני יודע מתי נוכל שוב להיפגש. אתמול הודיעו השלטונות, שקבוצת הסיכון שכידוע אני נמנה עליה תמשיך להיות ספונה בבית עד שוך הקורונה. אז כמה מלים לעורכת. העבודה על הסיפורים עמך נעמה לי מאוד. השאלות שלך אתגרו אותי לאורך כל הדרך וגרמו לי לא פעם לחשיבה מחודשת על דברים שחשבתי פעם שכבר נסתיימו לבטי. היה לכך ביטוי בספר והם ילווני עוד בעתיד במפגש ובשיח שלי עם הקורא.
"יש לי יום יום חג"
יצחק תדמור- טשנאואר (יאנוש), קיבוץ גבעת ברנר, 2020
"הסדנא נתנה לי הזדמנות לדבר ולהוציא החוצה דברים שקברתי לעצמי עמוק בלב. ההקשבה של החברים בקבוצה והקרבה שנוצרה בזכות יפעת איפשרו לי לבטא את עצמי באופן שלא היה כך משחר ילדותי, כילדה להורים ניצולי שואה"
רבקה סגל, סדנאת מספרי סיפורים, קדרון, 2020
"אני שמח שאני זוכה ללמוד אצלך. בכל מפגש חברתי אני מספר על הסדנא עד כמה היא מעניינת ומפתחת זויות ראיה שתורמות לכתיבה. ועלייך באופן אישי כמה את רחבת אופקים, סובלנית וסבלנית ורגישה לאנשים בקבוצה."
מאיר פרנקל, סדנאת "החיים כאסופת סיפורים", מ.א חבל יבנה, 2020
"רוצה לפרגן לך מאד על הדרך בה את מנחה את הקבוצה, מחברת בין תימות שונות. משקפת מדייקת וכמובן מאפשרת חיבור בין אנשים כל כך שונים באופן שנוצרה כזו אינטימיות שכל אחד יכול להרגיש בטוח להביא את עצמו באמת.
גם הרגישות שלך והגמישות לשנות את נושא המפגש ואת התוכנית שהתכוונת אליה מעוררת השתאות.
הדברים קורים עם ובלי קשר לכתיבה אבל את תמיד מוצאת את הרגע הנכון והמשפט הנכון לחבר את זה לכתיבה, שהיא המטרה לשמה התכנסנו."
תרצה פרי-עוס, מאמנת ומנחה קבוצות -מחברת בין התפתחות אישית ומקצועית
סדנאת "החיים כאסופת סיפורים", מ.א חבל יבנה, 2020
"חשבתי שאני לא מתחברת לקשישים. אבל בפרויקט הזה גיליתי שיש לי תקשורת טובה איתם, עד כדי כך שהתחלתי להיות בקשר גם עם הילדים והנכדים שלהם. הפתעתי את עצמי שאני יכולה להנות מהשהות שלי איתם. זה גרם לי לחשוב איך הקשר שלי עם סבתא שלי יכול להיראות אחרת. עוד דבר, זה גרם לי לחשוב שזה מקצוע יותר מתאים לי, לכן אני שוקלת להמיר את התואר שלי במשאבי אנוש- לעבודה סוציאלית."
אמונה כהן, סטודנטית משאבי אנוש (לשעבר), התנדבה וראיינה את דוד הרר ממושב בית הגדי, בהשראתו נכתב סיפור הילדים "הילד שרצה להיות גדול."
"לא ידעתי למה לצפות בהתחלה. לי עצמי אין סבא וסבתא, היתה חסרה לי החוויה הזו- ועכשיו זכיתי לחוות אותה. היה חשוב לי מאוד להבין את מה שעבר עליהם, ועכשיו, אחרי הפרויקט הזה אני מרגיש שאני מכיר אותם מאז ומתמיד. גם לאחר שהמלגה נסתיימה- אמשיך להיות איתם בקשר. הפרויקט הסתיים- אבל הקשר בינינו ימשיך."
יוסף דודי, סטודנט לחשבונאות שנה ב' התנדב והתראיין אצל נחמיה ואסתר דוידי ממושב פעמי תש"ז, אשר בהשראתם נכתב סיפור הילדים "אהבה בניחוח תפוז"
"הרווחתי מהפרויקט הזה בגדול- להכיר את עצמי עוד יותר בתחום הזקנה ולהיות בטוחה בהחלטה שלי ללמוד עבודה סוציאלית. בנוסף לזה, הכרתי יותר את עצמי והבנתי שאני יותר סבלנית וקשובה ממה שתארתי לעצמי. בזכותך נשארתי כל הערב במפגש זום שלנו למרות שהיו לי עוד שעורים מקוונים, הצלחת לחבר אותי לפרויקט מעבר להתנדבות- אלא באופן אישי. מפגש הסיום היה מרגש. מקווה שהייתי טובה בלהביע את רגשותי בפרוייקט המהמם הזה."
אודיה נירית, סטודנטית תואר שני עו"ס, התנדבה וראיינה את הזוג רחל ויצחק דויד ממושב גבעולים, אשר בהראתם נכתב סיפור הילדים: "בין הגבעולים במושב גבעולים".
"עם כל הלו"ז העמוס שיש לנו בחיים, אצל גמרה מצאתי פינה שקטה רק לדבר על החיים שלה , וגם על החיים שלי. כשהקשבתי לסיפורים שלה קיבלתי מבחינתי את עצות הכי טובות שיש לחיים"
נריה כהן, סטודנט לכלכלה וחשבונאות שנה א' התנדב וראיין את גמרה כהן ממושב בית הגדי- שבהשראתה - נכתב סיפור הילדים "החברה גמרה"